לפני כמה שנים ביום בהיר אחד - אסרו על קטשופ היינץ, ככל הנראה הקטשופ המפורסם בעולם, להיקרא קטשופ בישראל. הסיבה הייתה שבישראל מי שקובע מה נקרא קטשופ הוא מכון התקנים. אותו מכון תקנים נשלט בין היתר על ידי נציגי עובדים ומפעלים ישראליים. העובדים והיצרנים הם המתחרים של היינץ, ולכן הם קבעו שאסור להיינץ להיקרא קטשופ, מתוך הנחה שזה יפגע להם במכירות.
באותה מידה - במשך לא מעט שנים - היה מאוד קשה לייבא תה לארץ. התקן, אשר שירת את חברת התה המובילה בארץ - אסר על שימוש בשקיקים (תיונים) הסגורים בסיכת מתכת, שיטה שהייתה נהוגה בחו”ל. כך יצרנית מקומית בעצם מנעה תחרות באמצעות מכון התקנים, מה שהוביל להתייקרות התה שכולנו שותים.
מכון התקנים הוקם מתוך חזון ומטרה ראויים להערכה - לשמור על פני הישראלים מפני מוצרים פגומים ובעייתים. לדאוג לכך שכשנקנה מוצר חשמל - לא נצטרך לדאוג משריפה בבית. לדאוג שכשנקנה מאכל - לא נדאג מהרעלה.
אך בגלל המבנה של מכון התקנים, בגלל הניהול שלו על ידי תעשיינים מקומיים ועובדים - הוא גוף מועד לפורענות. מה שגם מלכתחילה לא ברור למה צריכים תקנים ישראלים ייחודיים. האם התקנים שמספיק טובים כדי לשמור על האירופאים והאמריקאים לא מספיקים לנו?
*****
אחת ההוצאות היקרות ביותר של המדינה היא קצבאות זקנה. מדי שנה הביטוח הלאומי משלם בערך 35 מיליארד שקל קצבאות זקנה ושארים. בגסות מדובר על בערך 10% מתקציב המדינה. אך הביטוח הלאומי מבחינה כלכלית הוא לא בדיוק ביטוח. שכן אמנם מי שמקבל היום קצבת זקנה שילם ביטוח לאומי כל השנים, אבל הסכומים שהוא שילם לא קרובים ללהספיק כדי לכסות את מה שהוא מקבל. בנוסף, למרות שיש מס נפרד לביטוח לאומי - הוא לא ממש מנוהל בנפרד מתקציב המדינה.
לכן, מבחינה כלכלית ביטוח לאומי הוא לא ביטוח - הוא סתם עוד קצבה.
אף אחד מאיתנו לא רוצה חלילה לחשוב על כמה קשה למבוגרים עניים. מבוגרים עניים, כמו נכים הם אוכלוסייה קשת יום שגם לא ממש יכולה לעבוד ברובה. ולכן, מאוד חשוב לדאוג להם בבגרות אם הם סובלים ממצב כלכלי קשה. ולכן מפלגות רבות קוראות להעלות את קצבת הזקנה.
מה שרובן לא אומרות - הוא שהמבוגרים שלא נהנים מפנסיה שמנה - מקבלים במקביל לקצבת זקנה גם השלמת הכנסה למבוגרים. למעשה הקצבת זקנה הייתה תחליף לפנסיה בימים בהן לא הייתה פנסיה במדינה. אך היום - מיליונרים ומיליארדרים מקבלים קצבת זקנה שעולה הרבה כסף למדינה. קצבת זקנה שכשאנחנו נצא לפנסיה - לא יהיה מי שישלם אותה, כי הביטוח הלאומי משלם כל שנה יותר מכמה שהוא גובה.
תחשבו כמה יכלנו לעזור למבוגרים העניים יותר, אם היינו מבטלים הדרגתית, ולא במכה את קצבת הזקנה, אך מעלים את השלמת ההכנסה למבוגרים לסכום ראוי יותר ובמקביל היינו חוסכים לא מעט כסף שיכל לשמש לחינוך, לרווחה, או אולי אפילו להישאר בכיס שלנו - האזרחים העובדים.
*****
אלו בדיוק הדברים עליהם אנחנו מדברים בפודקאסט.
תמיד הרגשתם שאתם רוצים לדעת עוד על כלכלה, אבל אין דרך נוחה? שנקל הוא הפודקאסט בשבילכם.
בפודקאסט עידן ארץ ורועי שוורץ תיכון, שני כלכלנים, שעוסקים כבר מעל חמש שנים כל אחד בהנגשת כלכלה בכלי התקשורת המובילים, בין היתר - TheMarker, Ynet, N12, גלובס, מאקו ויותר חשוב מכך - בפייסבוק ובטוויטר, איפה שהקוראים באמת נמצאים היום - מדברים על כלכלה בשפה פשוטה ולא מפחידה, כך שכל אחד יוכל להבין.
”זאת הכלכלה, טמבל”, למרות שהחדשות הן בד”כ על ביטחון, או מציגות את הפוליטיקה כטלנובלה, ולמרות שכלכלה הוא לא מקצוע הנלמד בבתי הספר, הכלכלה קובעת כל כך הרבה בחיינו.
כשאנחנו צעירים אנחנו לומדים בבית ספר ובאוניברסיטה - כדי להעלות את כושר ההשתכרות בעתיד. אחר כך אנחנו משרתים בצבא, מה שמבחינה כלכלית הוא מס, כמו בכסף, רק בעבודה, ואז אנחנו תקועים שעות רבות בפקקים בדרך לעבודה, רק כדי לעבוד בערך חצי מהשעות בהן אנחנו ערים, כדי לחסוך כסף לפנסיה.
כל הדברים האלו - הם בעצם הכלכלה. אנחנו בשנקל לא חושבים שהכלכלה פחותה מהביטחון, חינוך או רווחה. אנחנו מאמינים שהיא הכלי כדי לאפשר לנו את הטוב ביותר מכולם. אנחנו מאמינים שבאמצעות מדיניות כלכלית נכונה, אך במקרים רבים לא אינטואיטיבית - השמים הם הגבול וישראל תוכל להשיג הכל.
לכן, אנחנו נהנים ללמוד על כלכלה וללמד על כלכלה. אנחנו מאמינים שככל שהציבור יבין יותר בכלכלה הוא לא ”יקנה” הבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים. ככל שהציבור יבין יותר בכלכלה - המצב של כל אזרח בישראל ישתפר. ולכן, אנחנו כאן.
אז בואו תשמעו את השנקל שלנו על כלכלה.
אנחנו משלמים המון כסף למדינה: מס הכנסה על המשכורת, מע"מ על המוצרים, בלו על הדלק והאלכוהול, ומס חברות ומכסים בעקיפין דרך יוקר המחיה. יש המון סוגי מיסים בישראל, עם השפעות שונות, מגוונות ולעיתים סותרות. פעמים רבות דווקא המיסים ה"פופולריים" הם המזיקים ביותר, והשנואים ביותר הם היעילים. על זה נדבר בפרק, שאינו חלק מסדרת חוק ההסדרים, אלא נועד לעזור לכם לעשות סדר במיסים בישראל.
הפרק הוקלט ב-30.03.2021.
לסיעות הממשלה ה-36 יש מעט מן המשותף בתחום המדיני, בדיוק מהסיבה הזו הרבה מאוד מההסכמות ביניהן הן בתחום הכלכלי. בפרק הזה אנחנו צוללים להסכמים הקואליציוניים ומנתחים את החזון של הממשלה החדשה לניהול מדינת ישראל.
לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים.
הפרק הוקלט ב-14.06.2021.
בפרק זה דנו על מצב הנדל"ן בישראל ועל הסיבות הרבות מאוד (מאוד) לכך שאין כאן מספיק בנייה חדשה, מה שגורם למחירי הנדל"ן להיות כל כך יקרים ואיך אפשר לשנות זאת.
זהו הפרק העשירי בפודקאסט והשמיני בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית.
הפרק הוקלט ב-22.03.2021.
הפרק התשיעי בפודקאסט והשביעי בסדרת חוק ההסדרים בה אנחנו עוברים על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ודנים בהשפעות השינויים המוצעים בחוק, אך בעיקר מנתחים תחומי פעילות שונים של הממשלה מפרספקטיבה כלכלית.
בפרק זה דנו על שירות לאומי, על היתרונות בו ובעיקר על החסרונות. המשכנו לדיון קצר על המגזר החרדי, מלכודת העוני שהוא נמצא בה, השפעת המגזר על הכלכלה והיכולות המדהימות של נציגיו בכנסת, משם עברנו לדון בפעוטונים וברגולציה המכבידה שהם כפופים לה.
הפרק הוקלט ב-01.03.2021.
בפרק זה שוחחנו עם תמיר דורטל, מהפודקאסט "על המשמעות", על המאבק הליברלי בישראל על רקע מגיפת הקורונה ובכלל. דיברנו על ההתקדמות במהלך השנים ועל פרגמטיות אל מול טהרנות. דיברנו על מדיניות כלכלית ועל ביזור כח בין שלטון מקומי ומרכזי.
להאזנה לפודקאסט "על המשמעות" לחצו כאן.
הפרק הוקלט ב-24.03.2021.
הפרק השביעי בפודקאסט והשישי בסדרת חוק ההסדרים בה אנו מסבירים את חוק ההסדרים, החוק הכלכלי החשוב ביותר בשנה, בשפה שכל אחד יכול להבין. בסדרה אנו משתמשים בחוק ההסדרים כמצע לשיחה על החלקים והתהליכים החשובים בכלכלה הישראלית.
בפרק זה דנו עם תמיר דורטל, מהפודקאסט "על המשמעות", על חוק ההסדרים, הסברנו קצת איך הוא בנוי ודיברנו על הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לחקיקתו לראשונה ב-1985. משם המשכנו לשאלות נוספות, כמו - האם חוק ההסדרים הוא דמוקרטי? מה היינו רוצים לראות בכלכלה? איך מתקדם המאבק הליברלי? ואיך לתכנן רגולציה?
שמחנו לדבר עם תמיר דורטל שמנחה את הפודקאסט המעולה "על המשמעות" - להאזנה לפודקאסט "על המשמעות" לחצו כאן.
בפרק הזה, כמו בכל פרקי הסדרה עד פה התבססנו על טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) - לטיוטת חוק ההסדרים לחצו כאן.
הפרק הוקלט ב-24.03.2021.
הערה - במהלך הפרק רועי טען שיחס החוב-תוצר ב-1985 היה 120%, מסתבר שהוא טעה בגדול והחוב היה הרבה יותר גדול.
הפרק השישי בפודקאסט והחמישי בסדרת חוק ההסדרים בה ננגיש את טיוטת חוק ההסדרים 2020-2021 (ואולי גם 2022 בקצב הזה...) ככלי להבנה יותר טובה של התהליכים החשובים בכלכלה הישראלית.
בפרק זה דנו על העברת הרשות לשיקום האסיר למשרד הרווחה והשתשמשנו בזה כבסיס לדיון על כליאה ועל ענישה בכלל. לאחר מכן עברנו לדבר על רפורמות בתחום ההכשרות המקצועיות, מפעל מעניין שהמדינה מפעילה שמטרתו להעלות את הפריון במשק, ומקבל חשיבות מיוחדת לאחר הקורונה, עת רוצים להגדילו באופן משמעותי.
הפרק הוקלט ב-16.12.2020.
*הפרק הוקלט בחוץ והסאונד פחות איכותי מהרגיל אם סאונד חשוב לכם - שווה לשקול לדלג לפרק הבא*
כמו שרועי אמר בפרק: "יש לי חלום לחלק פרס שנתי לעיתונאות כלכלית ולחלק אותו מדי שנה למירב ארלוזורוב". עיתונאי כלכלי הוא מי שלא רק כותב על כלכלה - אלא גם מבין כלכלה. מבין את ההקשר, את האלטרנטיבות, מה חשוב ומה לא. יש מעט עיתונאים כלכליים רציניים בישראל, וזו חלקית הסיבה שאנחנו מדברים על כלכלה בעצמנו.
מבין העיתונאים הכלכליים בארץ - מירב היא מוכשרת ביותר. בראיון איתה אנחנו מדברים על עיתונאות כלכלית ועיתונאות בכלל בארץ ובעולם. על המודל העסקי, אתיקה, מקצוענות ומחויבות. על היחס שלה לראש הממשלה ולתפקוד הממשלה במדינת ישראל בכלל וגם לא מעט בתקופת הקורונה.
הראיון נערך לפני כמעט שנה ב-20.07.2020, תקופה בה הסגר השני נשמע כמו חצי-קונספירציה ובמהלכו מירב חזתה את הסגר העתיד לבוא.
בניגוד לנהוג לחשוב מערכת הבריאות הישראלית נחשבת מצוינת. יש בה מה לשפר (והרבה) אבל כמעט כל מדינה בעולם הייתה מתה להתחלף איתנו. בפרק הזה הסברנו מה הופך את המערכת לכל כך טובה, מה מוצע בחוק ההסדרים כדי לשפר אותה ומה צריך פרט לחוק ההסדרים כדי לשפר אותה.
זהו הפרק הרביעי בפודקאסט ובסדרת חוק ההסדרים בה ננגיש את טיוטת חוק ההסדרים 2020 (ואולי גם 2021) ככלי להבנה יותר טובה של התהליכים החשובים בכלכלה הישראלית. בפרק זה דנו על בריאות.
הפרק הוקלט ב-29.10.2020.
בפרק זה דנו על מערכת החינוך הישראלית המדשדשת, דנו על הבעיות, ואיך אפשר לפתור אותן. אמנם זהו פרק בסדרת חוק ההסדרים, אך כמעט לא דנו בו על חוק ההסדרים, כי החוק מכיל רק חצי עמוד על חינוך.
זהו הפרק השלישי בפודקאסט ובסדרת חוק ההסדרים בה ננגיש את טיוטת חוק ההסדרים 2020 (ואולי גם 2021) ככלי להבנה יותר טובה של התהליכים החשובים בכלכלה הישראלית.
הפרק הוקלט ב-29.10.2020.
